מיד עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל שתי קרנות הפילנתרופיה של עזריאלי, בישראל ובקנדה, העניקו סיוע חירום בגובה של כ-40 מיליון ₪ לעמותות וארגונים שונים בישראל, המעניקים סיוע לחיילים, סיוע ותמיכה רפואית ונפשית למשפחות הנפגעות ולנפגעים עצמם.
בין הארגונים להם הוענק סיוע החירום: בתי החולים סורוקה, ברזילי, שניידר, אסף הרופא והדסה; נט"ל, ער"ן, לתת, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, האגודה למען החייל, זק"א, איחוד הצלה, מד"א ועוד.
דנה עזריאלי, יו"ר קרן עזריאלי ישראל מסרה: "בימים קשים ועצובים אלה, אנו עדים לעם ישראל במיטבו ובשעתו היפה, עם המון רצון לסיוע מיידי לאזרחים ולחיילים שבקווי העימות. האחדות והלכידות של העורף, לצד התמיכה בכוחות הלוחמים, קריטיים, ואנו נרתמים למענם בכל הכח".
חלק מתמיכות אלו הופנו לעמותות הפעילות בתחום הספורט ככלי לקידום חברתי, עם דגש על תכניות עבור מפונים מעוטף עזה ומגבול הצפון. בתמונה- פעילות של עמותת זיו נעורים עבור מפונים מעוטף עזה.
בצעד חדשני ומשמעותי, קרן עזריאלי ערכה לראשונה דו"ח מקיף הממפה את ארגוני הספורט החברתיים בישראל. הדו"ח מציג תמונת מצב מפורטת של 281 ארגונים ללא כוונת רווח המשתמשים בספורט ככלי לקידום חברתי.
המיפוי המקיף חושף כי 64% מהארגונים שנבחנו לעומק פועלים לקידום מטרה חברתית-חינוכית, כאשר הספורט משמש ככלי להשגת מטרה זו. 25% נוספים מתמקדים בעשייה ספורטיבית תוך שילוב היבטים חברתיים-חינוכיים משמעותיים. מבחינת אוכלוסיות היעד, נמצא כי 58% מהארגונים פונים ליותר מקבוצה אחת, כאשר 42% מתמקדים בנוער בסיכון ו-32% באנשים עם מוגבלויות.
הדו"ח מגלה כי כדורגל הוא ענף הספורט הפופולרי ביותר בקרב הארגונים החברתיים, עם 37% מהארגונים העוסקים בו. אחריו ניצבים כדורסל (22%) ושחייה (12%). מעניין לציין כי גם בקרב תוכניות המיועדות לילדות, נערות ונשים, כדורגל מוביל, אם כי בפער קטן יותר, כאשר ענפים כמו כדורעף וכדורשת תופסים מקום משמעותי יותר באוכלוסייה זו.
מבחינה גיאוגרפית, מתבררת פריסה מעניינת: בדרום ובצפון הארץ ישנם כ-5.4 ארגונים לכל 100,000 תושבים, לעומת כ-2.8 ארגונים במרכז. עם זאת, הארגונים במרכז נוטים להיות גדולים יותר מבחינת היקף פעילותם.
במסגרת המיפוי, נערכו ראיונות עומק עם 61 ארגונים נבחרים. מהראיונות עלה כי 60% מהארגונים מתמקדים בהעצמה ובניית ביטחון עצמי, 52% שואפים להנגיש ספורט לאוכלוסיות ייחודיות, ו-48% מדגישים יצירת תחושת שייכות וקהילה.
בהיבט הכלכלי, הדו"ח מגלה כי 54% מהארגונים פועלים עם מחזור שנתי של עד 500 אלף ש"ח, בעוד 29% פועלים עם מחזור של 1-10 מיליון ש"ח. מעניין לציין כי 81% מהארגונים מסתמכים על הכנסות עצמיות.
דנה עזריאלי, יו"ר קרן עזריאלי, הדגישה את חשיבות הממצאים: "בימים בהם חוסן העם בישראל חשוב יותר מתמיד, קהילת ה'ספורט למען קידום חברתי' התעלתה לגודל השעה והתייצבה כמקור כוח ותמיכה לאחר אירועי ה-7 באוקטובר. מלוא הפוטנציאל של ספורט למען קידום חברתי רק מתחיל להתגלות".
דני חכים, מייסד תוכנית SSI, הוסיף: "מיפוי זה מציג את הרשת הנרחבת של ארגוני ספורט לשינוי חברתי בישראל. אנו מאמינים שלספורט יש את הכוח ליצור שינוי חברתי משמעותי, לעזור לאנשים להתמודד עם טראומה, להעצים נשים ולתמוך בנוער בסיכון".
מיפוי זה מהווה צעד משמעותי בהבנת תחום הספורט החברתי בישראל ומספק תשתית ידע חיונית למקבלי החלטות, יזמים חברתיים וגורמי מימון המעוניינים לקדם את התחום.
"עבורי כמאמן כל ילד הוא עולם ומלואו", "רק חיבוק ומילה טובה – זה כל מה שצריך" ו"השחקנים נותנים בי אמון וזה הדבר החשוב ביותר מבחינתי". אלו חלק מהתובנות שאופיר חיים, מאמן נבחרת הנוער של ישראל בכדורגל, חלק עם עשרות מאמנים חברתיים-חינוכיים במפגש ייחודי שהתקיים ב-28.5.2024.
אופיר חיים ידוע בתור מאמן שמייצר מוטיבציה מיוחדת אצל כל שחקן, ועל כן למפגש בינו ובין המאמנים החברתיים היה ערך מיוחד. להרצאה הצטרפו מאמנים המגיעים מ-31 ארגונים החברים ב"קואליציה לקידום ספורט חברתי", המנוהלת ומרוכזת על ידי קרן עזריאלי, כחלק מתכנית SSI (Sports for Social Impact – ספורט לקידום חברתי).
חיים פתח את דבריו בשיתוף סיפור חייו האישי ובפרט סביב האבחון והגידול של בנו אור, הנמצא על הספקטרום האוטיסטי. "בתור כדורגלן זכיתי בתארים והצלחתי להגשים את עצמי. זכיתי בתואר מלך השערים בגיל 24 וחייתי את כל הפוזה והשטחיות של הכדורגלן שבי," סיפר חיים, "אבל ברגע אחד החיים שלי התהפכו כשאבחנו את אור. התביישתי בזה הרבה שנים עד שעברתי טיפול פסיכולוגי. בהתחלה הרגשתי כאילו קיבלתי עונש, אבל אור נתן לי להבין שהוא מתנה עבורי."
סבלנות, עבודה קשה ואמונה בשחקנים
לשאלתה של שרון לוי-בלנגה, מנכ"לית ספיישל אולימפיקס ישראל, האם עבודה של מאמן עם בעלי צרכים מיוחדים הופך אותו למאמן טוב יותר באופן כללי ענה חיים: "הדבר הכי חשוב שלמדתי מבני אור זה הסבלנות. רוב הזמן חוויתי איתו אכזבות והסבלנות היא מה שעושה את ההבדל" הוא אמר. "הוא לימד אותי גם איך להיות אדם יותר רגיש וסבלני. הוא נתן לי להבין שאפשר לעשות הכל ולנצח את כולם ".
לדבריו, גישה זו השפיעה רבות על עבודתו כמאמן. "עם הזמן הבנתי שאם את הבן שלי אני לא יכול להבין, אז אני לא יכול להבין את השחקנים שלי," הסביר חיים. "מכאן התחלתי להשקיע שעות אינספור במפגשים אישיים עם שחקניי, על מנת להכיר אותם לעומק ודרך היחס האישי להוציא מהם את המיטב על המגרש."
חיים הדגיש גם את חשיבות העבודה הקשה וההשקעה. "כשחקן בהתחלה חשבתי שאם הכדור פוגע במשקוף 'אין לי מזל'," סיפר. "ברגע מסוים הבנתי שאני צריך פשוט לעבוד יותר קשה. ההשקעה והעבודה הקשה גרמו לי להבין שזה לא המזל, אלא עניין של עבודה קשה ויכולת". הוא אף שיתף כי "כאשר הגעתי לנבחרות הבנתי שאני צריך לתת לכל שחקן מטרות שהוא יכול להגשים. לענאן חלאילי הייתי אומר שאם בדרך כלל הוא בועט שלוש פעמים לשער, היום אני רוצה שהוא יבעט ארבע פעמים. בנוסף לזה הייתי מציב גם מטרות קבוצתיות משותפות".
השראה למאמנים חברתיים
לסיום, הציע חיים למאמנים להתמקד בהנאה מהעבודה ולתת את הכל עבור הילדים. "העבודה שלכם בארגונים בהם אתם עובדים היא קשה מאוד אבל אתם גם יכולים לקבל המון סיפוק ממנה," הדגיש. "הכי חשוב זה לדעת שאתה נותן את ה-100% שלך ונותן הכל כדי להגיע לילד שמולך. כמה שקשה יותר להגיע לילד כך המטרות והיעדים צריכים להיות קטנים מאוד, כדי לאפשר להם להגשים את עצמם לאט לאט."
חיים סיכם את דבריו באומרו: "אני מנסה לשלב בין שניהם כי אם אצליח להגיע לאותם כוכבים בעיתיים אז השמים הם הגבול עבור הקבוצה שלנו ועבור הילדים האלו."
המפגש עם חיים התקבל בהתלהבות רבה על ידי המאמנים החברתיים-חינוכיים. הילה גבאי, מנהלת תכנית SSI בקרן עזריאלי, סיכמה את המפגש כשאמרה: "אופיר חיים הוא השראה לכולנו עם האופן שבהו הוא נוגע בכל ילד ועם הגישה החיובית שלו לעבודת המאמן".
למידע נוסף אודות תכנית SSI אתם מוזמנים לעקוב אחרינו ברשתות החברתיות פייסבוק ואינסטגרם.
SSI מקיימת מחנה קיץ שנתי בשם "One Team" לנערות בדואיות ויהודיות, אשר התקיים בקיץ 2022 וקיץ 2023 וההרשמה לקיץ 2024 בעיצומה. מטרת התכנית הינה העצמת נערות צעירות בערכים של כבוד, סובלנות ואמפתיה ודרך כך SSI שואפת לטפח מנהיגות עתידית שתניע קידום חברתי ותקדם שיח חיובי בישראל ומחוצה לה. התוכנית מעודדת את המשתתפות להכיר את האחרת, להתעלות מעל הבדלי תרבות ולאתגר סטריאוטיפים, ובכך ליצור סביבה ייחודית לצמיחה והעצמה אישית.
המחנה מיועד לכ- 50 נערות בגילאי 13 עד 15, עם ייצוג שווה של 50% יהודיות ו-50% בדואיות. המחנה, המאורגן על ידי "אורט קדימה מדע", הנציגות הישראלית של ארגון "אורט" העולמי, כולל לינה ב"כפר סילבר", אשקלון.
במהלך המחנה, נערות צעירות, המגיעות ממגוון רחב של ישובים בארץ, עוסקות במגוון רחב של פעילויות ספורט, כדוגמת טניס, כדורעף, אתלטיקה ועוד. בנוסף, הנערות משתתפות באימוני הגנה עצמית ושחייה, כמו גם בסדנת מודעות לסכנות הים ומניעת וטביעות.במהלך שהותן במחנה מקיימות הנערות מעגלי שיח, יוצאות לסיורים משותפים, שומעות הרצאות מנשים מעוררות השראה מעולם הספורט ומקיימות ארוחות שישי ושבת משותפות, הממחישות את העושר התרבותי ממנו הן מגיעות.
חלק בלתי נפרד מהתכנית הם מפגשי ההכנה אליו, כמו גם מפגש משפחות, שמטרתו לבסס את הקשר בין הנערות ולהרחיב את ההשפעה שנוצרה למעגלים נוספים.
מחנה "One Team", מדגים את המהות האמיתית של אחדות ושותפות.
באמצעות חוויה זו, המחנה שואף לקדם כבוד הדדי והבנה לאחר ובתקווה ליצור חברויות חדשות דרך האהבה המשותפת של הנערות לפעילות גופניות ולספורט. אנו מאמינים שהמחנה מקדם את התחושה וההבנה שהקהילות השונות בחברה הישראלית יכולות לחיות יחד בהרמוניה ומקווים שהאדוות החיוביות מהמחנה יחלחלו לקהילות של המשתתפות.
